מהו הזמן הנכון לעבור ניתוח קטרקט

מהו קטרקט?

קטרקט  (ירוד בעברית) מתאר מצב בו עדשת העין הטבעית הופכת להיות עכורה.

העדשה הטבעית נמצאת בתוך גלגל העין, מאחורי הקרנית והקשתית.

האור אשר מגיע מבחוץ מרוכז על ידי הקרנית לכיוון האישון (החור שבקשתית), ובהמשך פוגע בעדשה. העדשה השקופה מרכזת את האור לכיוון הרשתית, בחלק הפנימי של גלגל העין.

העדשה נוצרת כבר בשלבי החיים המוקדמים ביותר והיא ממשיכה להתפתח במשך כל החיים. החלק המרכזי בעדשה נוצר כבר בשלב החיים העובריים וממשיך להעטף בעטיפות של סיבי עדשה עדינים.

כל עוד העדשה שקופה האור עובר דרכה בצורה טובה לכיוון הרשתית.

כאשר העדשה הולכת ונדחסת במהלך החיים היא מתחילה לשנות את הכוח האופטי שלה וכן השקיפות שלה נפגעת. כתוצאה מכך מתרחשים שינויים במספר המשקפים בשלבים של קטרקט התחלתי ובהמשך מופיעות תופעות אופטיות נוספות אשר מורידות את איכות הראיה כמו טשטוש ראיה, סינוור וכן פגיעה בחדות הראיה גם עם משקפים מתאימים.

גורמים נפוצים לקטרקט

הגורם הנפוץ ביותר להיווצרות קטרקט הוא הגיל. ככל שהגיל עולה הסיכוי להיווצרות קטרקט עולה.

קצב  התפתחות הקטרקט באוכלוסיה אינו זהה בין כולם וכן אינו זהה בין עין לעין של אותו אדם. הקטרקט הנפוץ ביותר הינו קטרקט התלוי בגיל, והוא מופיע בגיל המבוגר, לרוב מעל גיל 50, ולרוב מתפתח בצורה מאוד הדרגתית ואיטית.

 קיימות סיבות נוספו להיווצרות קטרקט והן:

1. מחלות תורשתיות
2. מחלות סיסטמיות כמו סוכרת למשל יכולות לגרום להיווצרות קטרקט בגיל צעיר יותר
3. טראומה לעין באופן ישיר או עקיף
4. תרופות שונות כגון סטרואידים בעיקר בשימוש ממושך.
5. קרינה כתוצאה מטיפולים בסרטן, למטופלים ולעיתים גם לצוות המטפל

סוגי קטרקט

ישנן הרבה דרכים כיצד לסווג את הקטרקט לסוגים שונים. לפי הצורה האנטומית , לפי גיל ההופעה, וכן לפי הגורם המשוער. אין משמעות רבה לסוג הקטרקט או הגורם כיוון שהטיפול הינו אחיד לכל הסוגים. בניתוח הקטרקט מסירים את העדשה העכורה מתוך שק העדשה ומשתילים עדשה חדשה מלאכותית, שקופה, במקום העדשה העכורה.

סוגי קטרקט עיקריים –

1. קטרקט קורטיקלי – קטרקט קורטיקלי בא לידי ביטוי בעכירות של הגבולות החיצוניים של עדשת העין, העכירות מתקדמת אל מרכז העין. החולה יסבול מרגישות לאורות בוהקים, דבר זה ישפיע עליו בעיקר בצורה של סינוורים וטשטוש ראיה
2. קטרקט גרעיני – קטרקט גרעיני הוא סוג הקטרקט השכיח ביותר. קטרקט גרעיני קורה לרוב עם הגיל. קטרקט גרעיני בא לידי ביטוי בעכירות שמתחילה להתפתח במרכז העדשה ומשם גדלה אל הגבולות החיצוניים של עדשת העין. העכירות פוגעת במעבר האור בעיקר במרכז העדשה דבר המוביל בעיקר לשינויים אופטיים וירידה בחדות הראיה.
3. קטרקט תת קפסולרי – מתבטא בהיווצרות עכירות על פני הקופסית הקדמית או האחורית של העדשה. קטרקט מסוג זה יותר מפריע כאשר נמצא בחלק האחורי של העדשה ובעיקר בחלק המרכזי. קטרקט מסוג זה יכול להופיע בעקבות חבלה לעין, נפוץ בעת שימוש בתרופות כגון סטרואידים, חולי סוכרת, וכן חשיפה לקרינה מייננת.  
4. קטרקט מולד – קטרקט מולד הוא מקרה נדיר בו התינוק נולד עם קטרקט. בחלק מהמקרים הקטרקט מופיע עם עוד מומים מולדים נוספים, לעיתים  קיים רקע תורשתי משפחתי.  קטרקט מולד יכול להופיע בשתי העיניים או בעין אחת של התינוק. הסימן המוכר ביותר להופעת קטרקט אצל תינוקות הוא רפלקס לבן מאישון העין. כאשר תינוק נולד עם קטרקט זהו מצב חירום ויש לנתח את התינוק כבר במהלך השבועות הראשונים לחייו כדי להבטיח התפתחות תקינה של מערכת הראייה. קיימים מקרים מעטים בהם הקטרקט הוא ברמה נמוכה אשר אינה פוגעת בראייה ולא חייב לטפל בו באופן מיידי.
5. התפתחות קטרקט כתוצאה מפגיעה חיצונית – קטרקט יכול להתפתח גם בעקבות טראומה באזור העין או חשיפה של העין לקרינה. קטרקט טראומטי נוצר כאשר העין או אזור העין נפגעים מחדירה של גוף זר. בגלל שהקטרקט יכול להתפתח כתוצאה מפגיעה חיצונית אנו נוכל למצוא צעירים ומבוגרים אשר סובלים מקטרקט. אופן הטיפול בקטרקט מסוג זה יוחלט בהתאם לסוג הפגיעה.
6. קטרקט קרינה – קטרקט קרינה נגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינה. קטרקט קרינה נפוץ בעיקר אצל חולי סרטן אשר עוברים הקרנות באופן קבוע, כמו כן קטרקט מסוג זה נפוץ גם אצל אנשי רפואה ואנשים אשר חשופים לקרינה יום יומית במסגרת העבודה שלהם.

קיים סוג נוסף של קטרקט שנקרא קטרקט משני – במקרה זה מדובר בקטרקט אשר מופיע אצל אנשים שכבר עברו ניתוח קטרקט. קטרקט משני בא לידי ביטוי בעכירות המופיעה בין העדשה המלאכותית השקופה ושק העדשה הטבעי.

כפי שציינו העדשה הטבעית מיוצרת בתוך שק העדשה הטבעי, כל החיים. אבל מה קורה לאחר ניתוח קטרקט ? ישנה עדשה חדשה מלאכותית שקופה, אין צורך בעדשה הטבעית.

מכיוון שהעדשה המלאכותית מושתלת לרוב בתוך שק העדשה הטבעית, היא נעטפת בסיבי עדשה טבעית חדשים אשר נוצרים בהמשך החיים. ברוב המקרים – סיבים אלו יכלאו בהיקף העדשה, כך שמרכז העדשה ישאר שקוף ולא ייצור כל בעיה. בחלק קטן מהמקרים, סיבי העדשה הטבעית החדשה שנוצרים, יגלשו למרכז ויצטברו בין העדשה המלאכותית ושק העדשה הטבעי. במצב כזה יכולה להיווצר ירידה באיכות וחדות הראיה.

במצב זה ניתן לבצע טיפול לייזר קצר (לא ניתוח) אשר באמצעותו "מנקים" את העכירות של השק בחלק המרכזי מאחורי העדשה המלאכותית השקופה. טיפול זה אורך מספר דקות ומתבצע ללא פתיחת העין, רק באמצעות קרן לייזר מיוחדת. השיפור לאחר טיפול זה לרוב הוא די מיידי.

איך אני יודע שהגיע הזמן לבצע ניתוח קטרקט?

ניתוח הקטרקט הינו אחד הניתוחים הנפוצים, הבטוחים  והיעילים ביותר בעולם. מטרת הניתוח הינה בעיקר שיפור בחדות ואיכות הראיה של המטופל ובעקבות הניתוח – שיפור באיכות החיים של המטופל.

לכן, אחת השאלות הנפוצות הינה האם יש כעת פגיעה באיכות החיים של המטופל ?

האם הקטרקט פוגע בפעילות היומיומית שלכם?

חלק מתסמיני הקטרקט הם ראייה עמומה, מטושטשת או צהבהבה, במקרים מסוימים הקטרקט גורם לראייה כפולה בעין אחת. תסמינים אלו יכולים להקשות על החולה במהלך הנהיגה או אפילו בזמן העבודה, תסמינים אלו מקשים גם על היכולת לקרוא בצורה ברורה.

האם הקטרקט מונע ממכם לבצע פעילויות בחוץ?

אחד מתסמיני הקטרקט הוא הגברת הרגישות לאורות בוהקים, תסמין זה יכול להשפיע מאוד על חולים אשר נוהגים לבצע פעילויות ספורטיביות בחוץ. כמו כן קטרקט יכול לגרום להבדלים חזותיים שונים בשתי העיניים דבר המשפיע על הראייה למרחק.

האם הקטרקט פוגע ביכולת הנהיגה שלכם בלילה?

רגישות לאור כתוצאה מקטרקט עלולה לגרום להיווצרות של הילות סביב רמזורי תנועה, כמו כן קטרקט יכול לגרום לקשיים בראייה כאשר תנאי האור חלשים, כל אלו משפיעים על היכולת לנהוג בצורה בטוחה בלילה. לא מעט מטופלים מגיעים לניתוח לקראת חידוש רשיון הנהיגה כאשר מסתבר להם להפתעתם כי רשיון הנהיגה לא יחודש להם עקב ירידה בחדות הראיה. עקב התפתחות קטרקט הדרגתית ואיטית המטופל אינו חש בירידה באיכות וחדות הראיה ולכן אנו נדרשים לבדיקות ראיה שגרתיות לפני חידוש רשיון נהיגה.

האם הקטרקט פוגע ביכולת הקריאה שלכם ? לעיתים ההפרעה בחדות הראיה גורמת לכך שהקריאה משתבשת, יכולת הבחנה באותיות ומספרים נפגעים, וכתוצאה מכך יכולה להיות פגיעה תפקודית בעיקר בעבודה.

החלטה על ניתוח הקטרקט

ניתוח הקטרקט למרות היותו אחד הניתוחים המוצלחים בעולם, עדיין עלול ליצור סכנות ואף סיבוכים לאחר הניתוח. מטרת הניתוח לרוב הינה שיפור באיכות החיים של המטופל אבל תמיד צריך לזכור כי ישנם גם סיכונים בניתוח.

רובנו נצטרך ל"התמודד" יום אחד עם הסכנות האפשריות בניתוח זה, כיוון שלרובנו יווצר קטרקט ונצטרך להחליט האם "לקחת את הסיכון " בניתוח על מנת לאפשר שיפור באיכות הראיה ואיכות החיים שלנו.

האם אתם מצליחים להסתדר עם הקטרקט בדרך אחרת?

כאמור, הקטרקט לרוב מתפתח בצורה הדרגתית ואיטית ואנחנו מסוגלים ל"התרגל" לירידה באיכות הראיה ואיכות החיים, בעיקר בגיל המבוגר יותר.

ניתן לדחות את הצורך בניתוח באמצעות החלפת משקפים לפי תוצאות שינוי האופטיקה בעדשה, הוספת אמצעי תאורה טובים יותר או לחילופין – הפסקת פעילויות מסוימות כגון הפסקת נהיגה.

בסופו של דבר, עקב התקדמות הקטרקט, נאלץ להתמודד עם "סכנות" הניתוח, כאשר איכות החיים תפגע בצורה יותר משמעותית.

כיצד מתנהל ניתוח קטרקט?

ניתוח קטרקט הוא ניתוח קצר שאורכו כרבע שעה ברוב המקרים.

ישנן כל מיני טכניקות לניתוח זה. הטכניקה המתקדמת ביותר הינה ניתוח קטרקט בעזרת מכשיר לייזר ייעודי לקרטקט. ברוב המקרים הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית בלבד, באמצעות טיפות.

ניתוח קטרקט באמצעות לייזר 

הניתוח מחולק לשני שלבים, השלב הראשון הוא שלב הלייזר – בשלב זה מבוצעים כל החתכים בעין  באמצעות קרן לייזר מיוחדת. שלב זה נמשך 2-3 דקות.

השלב השני הינו שלב הניתוח עצמו – בו מבוצעת שאיבת חלקיקי העדשה העכורה מתוך העין באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד מיוחד. טכניקה זו נקראת פאקו-אמולסיפיקציה. לאחר ניקוי שק העדשה, מושתלת עדשה מלאכותית חדשה לתוך העין.  שלב זה אורך לרוב כ- 10 דקות.

ניתוח קטרקט סטנדרטי

ניתוח סטנדרטי שאינו באמצעות לייזר מבוצע לרוב גם באמצעות הרדמה מקומית. הניתוח מבוצע כולו בחדר הניתוח ובמהלכו מבוצעים החתכים בעין בצורה ידנית ולאחר מכן פירוק ושאיבת העדשה באמצעות מכשיר האולטרה-סאונד – בטכניקת הפאקואמולסיפיקציה.

בסיום הניתוח לרוב מכוסה העין באמצעות מכסה פלסטיק שקוף על מנת למנוע חבלה בעין.

לאחר הניתוח יש צורך בטיפול בטיפות במשך זמן של מספר שבועות, על מנת למנוע זיהום ודלקת בעין. כמו כן חשוב להשמר מחבלה בעין כיוון שלעדשה המלאכותית לוקח מספר שבועות להתקבע באופן סופי בתוך העין ולכן האופטיקה יכולה להשתנות בשבועות הראשונים לאחר הניתוח.

יש צורך לבוא למעקב ובדיקות לאחר הניתוח בהתאם להנחיות הרופא המטפל.

 לאחר מספר שבועות, בסיום תהליך ההחלמה, כאשר העדשה מקובעת באופן סופי, ניתן לבדוק הצורך במשקפים לצורך שיפור חדות הראיה לפי הנדרש.