אנו מניחים שרובכם שמעתם את המונח 'קטרקט' בהקשר של ניתוחים לאנשים מבוגרים, ואף לבני משפחה הקרובים אליכם כמו סבא וסבתא… אך האם קיימים מקרים בהם המחלה מופיעה דווקא בגיל צעיר יותר? הייתכן?
במאמר זה נסביר מהי מחלת הקטרקט, נסקור את המקרים השונים בהם הדבר ייתכן, ונבין מהן דרכי הטיפול הנפוצות. לא נשאיר אתכם ללא מידע מהימן בנושא!
מהו קטרקט בעצם?
קטרקט היא מחלה בה העדשה, שהינה חלק מהעין האנושית, נהיית עכורה יותר ויותר. בתחילה, כשקיימת עכירות קלה בלבד, האדם לא יבחין בשינוי ויוכל להמשיך להתנהל בצורה נורמטיבית בחיי היום יום שלו. ורק לאחר תקופה בה העדשה תיעכר יותר ויותר, הדבר יתחיל להפריע ממש לתפקוד היום יומי ולגרום לבעיות ממשיות.
העין האנושית – סקירה אנטומית
אז לפני שבכלל נתחיל להסביר על הסיטואציות בהם קיים קטרקט בגיל צעיר, נסקור בקצרה את מבנה העין האנושית. העין האנושית היא מופלאה במורכבותה, ובעדינות מרקם האיברים המרכיבים אותה אשר יוצרים את יכולת הראייה האנושית. העדשה בעין נמצאת מאחורי האישון והקשתית, ואחראית באופן ישיר למקד את קרני האור בצורה ישירה על הרשתית. ועל כן כל שינוי מבני בעדשה משפיע ישירות על איכות הראייה של כל אדם.
מהי הרשתית?
הרשתית היא החלק בעין האחראי על העברת המידע מחלקיה החיצוניים של העין אל המוח ישירות. הרשתית מורכבת משכבה דקה של תאים האחראים להמיר את אנרגיית האור לאותות חשמליים, אותם המוח יכול לקרוא ולהמיר, ולתרגם לנו לתמונה ברורה. ועל כן, כל שינוי בדרך שבה העדשה ממקדת את קרני האור על הרשתית, גורמת באופן ישיר לפגיעה באיכות הראייה.
עוד מידע חשוב על העדשה בעין
העדשה בנויה כשכבות על שכבות, וצורתה כצורת עדשה – כלומר, צורה קמורה. העדשה היא איבר ללא כלי דם בתוכו, אשר מתרחב ומתכווץ באמצעות שרירים זעירים הנמצאים בקצותיו ומאפשרים לעדשה להתמקד. התמקדות זו היא מה שמאפשר לאדם לראות מקרוב, כשהעדשה מתכווצות ומצליחה למקד את האור בצורה כזאת שאנו רואים בחדות.
מה קורה כשיש בעין קטרקט?
אז יש מספר סוגים של המחלה, ובכל סוג שכזה קיימת סיבה מעט שונה לעכירותה של העדשה.
נתחיל בסיבה הראשונה – Posterior SubCapsular בשפה המקצועית, ובעברית סאב-קפסולרי אחורי. בסוג קטרקט זה, מתרחש מעבר תאים מקדמת העדשה, אל אחוריה. נדידת תאים זו, גורמת לעדשה להיות 'דקה' יותר, מה שגורם לחולה להיות מסונוור מאוד. זהו הסוג שמשפיע ביותר על התפקוד היום יומי.
הסוג השני – Cortical, קורטיקלי, הינו קטרקט תלוי גיל. בסוג זה, הפגיעה בעדשה מתרחשת בקצותיה, המתרחבים בשעת לילה. ועל כן אדם החווה קטרקט שכזה יחווה פגיעה בראייה בשעות הערב בהן יראה בצורה מטושטשת ולא טובה דייה.
הסוג השלישי – Mature, 'בשל', גורם לכך שהעדשה מלבינה והופכת למקומטת בקצותיה. במצב ספציפי זה של העדשה, עלולות להתפתח דלקות עיניים תדירות, מה שמסכן את מצב העין באופן מיידי ודורש התערבות רפואית מיידית.
הסוג הרביעי – הינו קטרקט מולד, שניתן לזהות כבר בלידה עצמה. הגורמים לקטרקט לא ידועים במלואם אך ייתכן וקשורים לזיהום שהוולד קיבל עוד ברחם. במצב זה, ההמלצה היא לנתח את התינוק בין שבועיים לחודש לאחר הלידה, מאחר וקיים סיכון להתפתחות של פזילה או של עין עצלה, זאת במיוחד אם התגלה קטרקט בשני העיניים.
סיבות וגורמי סיכון נוספים לקטרקט
אז חוץ מהגיל שהוא פקטור מרכזי בהתפתחות קטרקט, נמנה כאן עוד כמה וכמה סיבות שהסובלים מהן יימצאו בקבוצת סיכון לחלות במחלה זו. חשיפה מרובה לקרינה, ובעיקר לקרני UV, עלולה לגרום להופעה מהירה יותר של המחלה. ישנה חשיבות גם לתורשה. כלומר, אם במשפחתכם קיימת היסטוריה של עכירות בעדשה, הסיכוי שלכם לחלות במחלה, תעלה בהדרגה. מחלות בעיניים למיניהן כמו – דלקות תוך עיניות, קוצר ראייה וניתוחים תוך עיניים מגבירים את הסיכון לעכירות בעדשה.
עוד סיבות
ואולי יש כמה סיבות שלא בהכרח חשבתם שיוכלו להכניס אתכם לקבוצת סיכון מסוימת. ביניהם נמנות – עישון, השמנת יתר, מחלות כגון טרמטיטיס(מחלת עור), אי ספיקת כליות כרונית ואף סוכרת עלולות להגביר את הסיכון שלכם לחלות. כמובן שחשיפה לרעלים וטראומה שהעין חוותה(כגון תאונה, גם אם בעברכם) עלולים להגביר את הסיכון לחלות.
למה נחשב קטרקט בגיל צעיר?
מאחר והגילאים הנפוצים ביותר לחלות בקטרקט הינם בין 60 ל70, כל חולי מוקדם, גם אם בגילאי ה40-50, נחשב למוקדם. נציין כאן, כי הסימנים לקטרקט בגיל מוקדם הם אותם סימנים ממש לקטרקט בגיל מבוגר, ועל כן במידה ואתם חווים אחד מהם, רצוי לפנות לרופא לבדיקה שגרתית ולוודא מהו מקור הבעיה.
סימנים לזיהוי קטרקט בכל גיל
קיימים מספר סימנים שיכולים להעלות את החשד כי מדובר בעכירות העדשה ולא בבעיה אחרת בעין. ביניהם:
ראיה מטושטשת, קושי להתמקד, סנוור בקלות, כתמים המופיעים בתמונת הראייה, 'הילה' מסביב לעצמים מסוימים, תמונת ראייה דהויה – כלומר בהירות תמונה בעייתית ועוד עלולים להיות סימפטומים של קטרקט. גם שינויים תכופים ב'מספר' בעין, עלולים להוות סימפטומים.
המלצות גורפות לזיהוי מוקדם של מחלות עיניים
המלצה ראשונה וגורפת שכלל רופאי העיניים מחזיקים בה, הינה להגיע ולהיבדק לאחר גיל 40 בבדיקות שגרתיות, גם אם לא קיים אף אחד מהסימפטומים שהזכרנו לעיל! זאת כדי להצליח ולזהות זיהוי מוקדם של התפתחות של מחלות בעיניים, וביניהן קטרקט.
כמו כן, אנשים בעלי רקע של מחלות ובעיות עיניים, צריכים להיות במודעות וללכת להיבדק פעם בתקופה על פי המלצת הרופא המטפל שמכיר ויודע את התיק הרפואי הספציפי שלהם. חשוב לציין, שגם אם התגלה קטרקט בשלב מוקדם, ההמלצה הינה לנתח ולא לחכות עד שהעכירות תהיה מורגשת יותר, זאת מאחר וניתוח בשלב מאוחר כרוך בסיכונים שונים וכולל החלמה איטית וממושכת יותר מניתוח בשלב מוקדם של המחלה.
בכל מקרה – אין ממה לחשוש!
חשוב לנו להסביר לכן ולכם מה בעצם עושים בניתוח, וכך להוריד את מפלס הלחץ והחששות שאתם בוודאי חווים. חשוב להסביר כי גם הסיכונים במהלך הניתוח וגם לאחריו מעטים, ורוב מוחלט של הניתוחים מתבצע בהצלחה. כמו כן, ניתן לחזור לפעילות שגרתית כבר לאחר הניתוח, עם הימנעות ממקומות שעלולים ללכלך את העין או לסנוור אותה בצורה קיצונית. בקיצור – קחו יום של מנוחה והקפידו על הנחיות הרופאים.
אז מה עושים בניתוח?
בעצם, מטרת הניתוח היא להחליף לגמרי את העדשה האנושית בעדשה מלאכותית, שמאפשרת ראיה תקינה. לניתוח עצמו קיימות מספר שיטות שאותן לא נפרט כאן, אך כל שיטה מטפלת באופן אחר בהוצאת העדשה, לדוגמא: ניתוח בשיטת לייזר, בו קרני הלייזר הן המבצעות את החיתוך עצמו. בשיטה אחרת, משתמשים בתנועות על קוליות המשמשות לפירוק העדשה, ולאחר מכן שואבים אותה החוצה. כך או כך – אתם מוזמנים לקרוא באתרי האינטרנט השונים על סוגי הניתוחים.
לסיכום…
נסכם את הנושא בהמלצה הגורפת – לכו להיבדק! הבריאות שלכם היא החשובה ביותר, ועל כן בכל מקרה של ספק, היוועצו עם רופא מומחה בתחום. זכרו שניתוח זה הינו ניתוח נפוץ ביותר, רוב גדול של אנשים עושה אותו ועובר אותו בהצלחה. רק בריאות!
